אכזריות נפשעת, אטימות חסרת גבולות – זה מה שחמאס מגלם. התמונות המצמררות ששודרו, ובהן נראים חטופים ישראלים המוחזקים בעזה, היא תזכורת מזעזעת לכך. בלב כבד אנחנו חושבים על אביתר דוד, על רום ברסלבסקי, על כל החטופים שעדיין בעזה, ועל משפחותיהם ויקיריהם הנתונים בגיהינום הזה כבר יותר מ־660 ימים. העדיפות העליונה והצו המוחלט מבחינתה של צרפת – היא שחרור מיידי של כל החטופים. אנו מוסיפים ופועלים ללא לאות לשם כך – כדי להביא לשחרורם הבלתי־מותנה, להשגת הפסקת אש מיידית, ולאפשר הזרמה מסיבית של סיוע הומניטרי שעדיין מעוכב בשערי עזה. אך אין די בכך: למאמץ הזה חייבת להתלוות גם הכרעה מדינית באשר ליום שאחרי. ההכרעה הזאת היא פתרון שתי המדינות – ישראל ופלסטין, החיות זו בצד זו בשלום. זהו הנתיב היחיד לעתיד שבו יובטחו צדק, ביטחון וכבוד לכל עמי האזור. שלא תהיינה אי־הבנות: במסגרת ההסדר המדיני שעליו אנו עמלים, אנו דורשים את פירוקו המלא של חמאס מנשקו, את הוצאתו מכל מסגרת של שלטון, ואת הכרתה של מדינת פלסטין בישראל.